.jpg)
מרכז להשתלות שיניים ושיקום הפה
שתלים
שתל דנטלי הוא התקן המשמש כנקודת עיגון ללסת ומשתמשים בו ברפואת השיניים כדי להשלים שיניים חסרות.
תפקידו של השתל הדנטלי להחליף את שורש השן ולשמש כבסיס ליצירת כתר חדש. על השתל מצמידים מבנה עליו יחובר הכתר.
שתל דנטלי אחד או רבים עשויים לתמוך בשיטות שונות של בניית שיניים, כגון רצף של כתרים מחרסינה המכונה גשר, תותבות נשלפות, תותבות המוברגות ישירות לשתלים, ועוד.
לאחר החדרת השתל, עוברת עצם הלסת תהליך המכונה אוסטיאואינטגרציה. בתהליך זה בונה עצם הלסת את עצמה סביב השתל, ומשפרת את אחיזתו בתוכה.
החדרת שתל דנטלי הוא תהליך קל ופשוט בידיים מיומנות, אולם יש לזכור כי יש בו גם מעורבות של תהליך ביולוגי.
לאדם הסובל מחוסר שיניים השתלים יחזירו את התפקוד, את המראה של חיוך אסתטי, דיבור נאות, וכמובן את היכולת ללעוס.
רמת ההצלחה והבטיחות של ביצוע שתלים גבוהה למדי.
למה לעשות שתלים?
מחיר השתל לא זול. גם הצורך להוסיף עצם מייקר את הטיפול. עובדות אלה גורמות למטופלים ולעיתים גם לרופא לנסות לחסוך בכמות השתלים ולעיתים גם להחדיר אותם בזווית כדיי לתמוך בגשר ארוך עם מעט שתלים.
צריך לזכור מספר דברים:
כאשר יש מספר מצומצם של שתלים, אם אחד לא מצליח כל השיקום קורס.
אנו גם יודעים כי אם מספר השתלים קטן העומס על השיקום - על כתרים, גדול יותר ולכן יש שברים של חלקי השיקום, החרסינה והמתכת.
בעידן המודרני ניתן לתכנן את ההשתלות בתוכנות מחשב מיוחדות.
בעזרת שיטה זו מגיעים לרמת דיוק גבוהה שעוזרת בהשגת תוצאה אסתטית ויפה.
במקרים רבים שיטות אלה מצמצמות את אי הנוחות המתלווה לטיפולים אלה.
צריך לזכור ששתל דנטלי הוא למעשה תהליך שיקומי עם מרכיב נתוחי.
מה שקובע בסוף היא התוצאה השיקומית. תוצאה זו אמורה להיות אסתטית, היא צריכה להיות פונקציונלית, כלומר שהמטופל יוכל ללעוס ולדבר ללא הפרעות של דחיסת מזון בין השפתיים לשיניים, מבלי שהשפה העליונה תהיה שמוטה ותגרום למראה "זקן" ומבלי ששאריות אוכל יישארו בפה עד לצחצוח השיניים.
מהי בניית עצם?
הגוף שלנו יודע לבנות עצם. כאשר העצם נשברת יש לגוף יכולת תיקון טובה מאוד. הגוף לא יכול לבנות עצם אם אין לו חומר שמדריך אותו באיזה כיוון עליו להוסיף אותה.
כאשר אנו עוקרים שן או כאשר השן נעקרה וחסרה עצם להשתלה אנו למעשה בונים בעזרת עצם מלאכותית פיגום-שלד, שעליו העצם שלנו בונה את העצם החסרה.
הרמת סינוס
הרמת סינוס היא מקרה פרטי של השתלת עצם, המתאימה להשתלות שיניים בלסת העליונה בלבד.
הסינוס הוא למעשה חלל הממוקם באזור שבין חלקה העליון של הלסת העליונה מעל השיניים הטוחנות ועד האף. גם במקרה זה, יכולות מחלות רקע או הגיל עצמו, להוביל לשחיקה במסת העצם של רצפת הסינוס ולייצר מגבלה דומה ביכולת לקבע את השתלים הדנטליים למקומם. במקרים אלה, ניתן לבצע הליך הנקרא הרמת סינוס, ומשמעותו היא למעשה עיבוי של רצפת הסינוס, שמתפקדת גם כעצם הלסת העליונה אליה יקובעו השתלים.
כיצד מבוצעת הרמת סינוס?
בהליך של הרמת סינוס, נדרש לבצע את ההליך המלא של נטילת מסת עצם והשתלתה באזור הנדרש לביצוע השתלת השיניים, ולשם כך קיימות מספר טכניקות, שהחדישה ביותר ביניהן היא הרמת סינוס סגורה. טכנולוגיה זו מאפשרת לנצל את קידוח השתל, הן לטובת מיקום וקיבוע השתל והן לטובת השתלת העצם במקומה, ועל ידי כך מפחיתה מן המורכבות הכירורגית וחוסכת זמן טיפול משמעותי.
הליך זה מאפשר להשלים את המהלך של ביצוע הרמת הסינוס והשתלת השתל הדנטלי בפגישה אחת.
ככלל, הליך הרמת סינוס מתבצע תחת הרדמה מקומית. הליך הרמת הסינוס יכול להתבצע בסינוס אחד או בשני הסינוסים באותו הטיפול.
עקירות שיניים
עקירת שן היא פעולה כירורגית המבוצעת לרוב על ידי רופא שיניים ומטרתה סילוק שן שאינה ניתנת לטיפול שמרני או שיקומי מחלל הפה. ישנן סיבות רבות לביצוע עקירות: בדרך כלל הסיבה העיקרית היא לשם עקירת שיניים שאינן ניתנות לשיקום בעקבות עששת, מחלת חניכיים או טראומה דנטלית, בפרט כאשר מופיע כאב שיניים. לעיתים תבוצע עקירה בעקבות דלקת חוזרת של החניכיים, ציסטה ובעיות אחרות שיכולות לנבוע מבקיעה לא שלמה של שיני הבינה ובאורתודונטיה עשויים לעקור שיניים, בכחמישים אחוזים מהמקרים, על מנת ליצור מרחב לשאר השיניים להתיישר.
עקירת שן היא בדרך כלל פעולה פשוטה יחסית: רוב העקירות מבוצעות תחת הרדמה מקומית. ישנן שיניים שיותר קשה לעקור אותן וזה תלוי בכמה סיבות, בעיקר ממיקום השן, צורת שורשיו ושלמותו. אנשים שסובלים מפוביית שיניים בדרך כלל יפחדו יותר מפעולות עקירה מאשר טיפולים דנטליים רגילים כמו סתימות. אם השן קבורה מתחת לקו החניכיים, פעולה כירורגית מסובכת יותר עשויה להדרש, אשר דורשת חיתוך של החניכיים והסרה של העצם שמחזיקה את השן עם מקדחה כירורגית. לאחר הפעולה נדרשים תפרים על מנת להחזיר את החניכיים למיקומם הרגיל. פעולות מסובכות כאלו מבוצעות בדרך כלל על ידי כירורג פה ולסתות. לעיתים קרובות רופאי שיניים כלליים ופריודנטים מבצעים עקירות שיניים מהסיבה שזוהי פעולה יחסית בסיסית שנלמדת בבתי ספר לרפואת שיניים וכי זוהי פעולה מקדימה לטיפול דנטלי כמו שתלים.
סוגי עקירות
עקירות פשוטות מבוצעות על שיניים הנראות בחלל הפה, בדרך כלל תחת הרדמה מקומית. במהלך העקירה נוהגים להשתמש במכשירים אשר עוזרים להעלות (מעלית שורש) ולתפוס את השן (מלקחיים דנטליות). העקירה תבוצע על ידי נדנוד השן עד למצב שבו מכתשי העצם התרחבו מספיק והשן מספיק רופפת ומוכנה להוצאה. ההוצאה באמצעות מלקחיים תבוצע בצורה איטית תוך כדי הפעלת לחץ מבוקר.
עקירות כירורגיות כרוכות בהסרת שיניים שלא ניתן לגשת אליהם בקלות, בין אם זה משום שהן שבורות מתחת לקו החניכיים או משום שהן לא בקעו לחלוטין. בדרך כלל עקירות אילו מבוצעות תחת הרדמה כללית ודורשות חיתוך. לעיתים עקירה מסוג זה עשוי לבצע רופא מנתח. בעקירה כירורגית הרופא עשוי להרים את הרקמות הרכות המכסות את השן והעצם, ואף להסיר חלק מהרקמות העליונות סביב עצם הסנטר עם מקדחה או אוסטיאוטום. לעיתים קרובות הרופא יחליט לפצל את השן לכמה חלקים על מנת להקל על הוצאתה.