מתי אנחנו זקוקים לעקירה?

עקירת שיניים נובעת ממספר סיבות שהמרכזית והשכיחה שבהן הינה תהליך עששת מתקדם שמוביל לריקבון והרס של השן, שכבר לא מאפשר את שיקומה של השן. מחלת חניכיים ונסיגת חניכיים גם הן עתידות להוביל לעקירות בלתי רצויות וכמובן בעיות בשורש השיניים (מוך השן) אשר לא נמצא להן מזור.

כמובן קיימות סיבות נוספות המצדיקות עקירות שיניים אך חשוב לערוך בדיקה מקיפה בטרם מקבלים החלטה שכזו, להתייעץ עם רופא שיניים מקצועי ומנוסה שינסה למצוא את כל האלטרנטיבות הקיימות לפני שנפרדים מהשן.

ישנם שני סוגים של עקירות, עקירת שיניים פשוטה נעשית לרב בהרדמה מקומית, כאשר השן העתידה לצאת מצויה במקום גלוי. 

מתי נבצע עקירות שיניים?

עקירת שן כירורגית

לעומת העקירה הפשוטה, עקירה כירורגית הינה מורכבת יותר ודורשת לרוב הגעה לשיניים המצויות במקום פחות נגיש לרופא המטפל. עקירה כירורגית מתבצעת במצבים כגון שיניים כלואות ובמצבים מורכבים נוספים.

כמו כן, עקירה כירורגית מצריכה בד"כ טיפול מיוחד לאחר עקירה כגון אנטיביוטיקה, נוגדי כאבים ושטיפות פה.

לאחר עקירת שיניים נוצר חלל ריק בפה, חלל זה יאפשר לשיניים שנותרו בפה לנוע בחופשיות ולכן מומלץ להתחיל בשיקום פה בכדי למלא את החסר. שיקום הפה יכול לכלול הרכבת שתלים, כתרים או גשרים.

עקירת שן בינה

לרוב המוחלט של בני האדם יש שלוש שיניים טוחנות, שהן האחוריות ביותר מבין השיניים בפה. הטוחנת האחורית ביותר מכונה גם שן הבינה (וגם "הטוחנת השלישית" וגם "השן השמינית"), והיא נוצרת ובוקעת סביב גיל 18 או מאוחר יותר. חלקנו ברי מזל, ולשן הבינה יש מקום לבקוע אל חלל הפה, ואז מטפלים בשן הבינה בדיוק כמו בכל אחת מהשיניים האחרות (למשל ניקוי וצחצוח, או לבצע סתימה אם יש בה חור), ואין שום סיבה מיוחדת לעקור אותה אלא במקרי חירום.

לעיתים שן הבינה כלל לא נוצרת בגופנו. לעיתים היא נוצרת ונשארת כלואה בעצם הלסת, ללא יכולת או מקום לבקוע לחלל הפה, וייתכן שהיא דוחפת את שאר השיניים בקשת ועלולה לגרום לתזוזת שיניים או לדלקות קשות בחניכיים.

מצב אחר אפשרי הוא ששן הבינה בוקעת לתוך הפה רק בצורה חלקית: במצבים אלו קשה או בלתי אפשרי לצחצח אותה ולמנוע חורים בשיניים או דלקות חניכיים, ובמשך הזמן עלול להתפתח בה ריקבון שייתכן ואף יפגע בשן שלפניה. 

במצבים אלו ברוב המקרים נמליץ על ביצוע עקירה כירורגית, שכן אינה ברת טיפול.